איפה טעינו? כשהבן המתבגר שלך משקר!

אחד החששות הגדולים של הורים הוא גיל ההתבגרות של ילדיהם. ההורים רואים בדמיונם את הגרוע מכל – שימוש בסמים, אלכוהול, קיום יחסי מין…

 

כאשר המתבגר נתפס משקר להוריו, ההורים רואים בכך אישור לחוסר השליטה שיש להם בחייו של המתבגר וחששם רק גובר.

 

 

מדוע מתבגרים משקרים להוריהם? ראשית, עלינו להבין מה עובר עליהם כדי להבין כיצד זה בא לידי ביטוי בהתנהגויותיהם:

 

גיל ההתבגרות הינו שלב הביניים בין הילדות לבגרות ומתחיל כבר בגיל 11. בתקופה זו חווה הילד/ה שינויים רבים תוך תקופה קצרה: שינויים פיזיולוגיים, קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים.

 

 

 

אחת מאבני הדרך המרכזיות בגיל ההתבגרות היא חיפוש אחר זהות עצמית. המתבגר עסוק בשאלות של מי אני? מה אני אוהב? מה אני רוצה להיות? מה אחרים רואים בי? על מנת למצוא את זהותו, המתבגר מתרחק מהוריו, ממקבלי הסמכות, ומתקרב לקבוצת השווים, כלומר, לחבריו. החברים נהפכים להיות כל עולמו של הילד, ובשלב זה הוא מוטרד יותר ממה חושבים עליו החברים מאשר מה יגידו הוריו.

 

 

אחת הדרכים של המתבגר לבנות לעצמו עולם משלו, עולם בו ההורה לא מהווה חלק ממנו, היא על ידי שקרים. המתבגר מחזיק במידע, משנה מידע, מגזים או מפחית מאמת המידע ובכך מונע מהוריו גישה למידע הזה, וכך הוא בונה לעצמו עולם נפרד אותו הוא חולק רק עם מי שהוא רוצה. זו הסיבה הראשונה: התרחקות מההורים.

 

 

סיבה שנייה היא הצורך והרצון העז להשתייכות לקבוצת השווים (החברים). דבר זה מגביר את הלחץ חברתי. הלחץ החברתי מתרחש כאשר יש קונפליקט בין רצון המתבגר/ת לבין דרישת הסביבה לפעול בצורה מסוימת. ההשפעה החברתית גורמת למתבגר/ת להיכנע ולבצע פעולות שמנוגדות למצפונו והרגליו. אם נשאל הורים, רובם יציינו שהפעם הראשונה שעישנו או שתו שתייה חריפה, היתה בגיל ההתבגרות ״עם החבר׳ה״. לאחר שהמתבגר עשה מעשה המנוגד לערכים שגדל והתחנך עליהם, מעשה שנעשה מתוך לחץ חברתי, הוא יחשוש לספר להוריו את האמת כי אינו רוצה לאכזב אותם או כי יודע שאינם מסוגלים לשמוע את האמת והוא רוצה לחסוך מהם את הכאב והדאגה.

 

 

סיבה נוספת לכך שמתבגרים משקרים היא כדי להימנע מעונש. המתבגרים חוששים מסנקציה הורית אם הם ידעו את האמת, לכן פשוט יותר לקחת את הסיכון, לשקר ולקוות שלא יתפסו.

 

 

בשונה מילד צעיר, המתבגר מבין היטב את משמעות השקר ומבין כי הוא מתנהג בצורה לא מוסרית. ידיעה זו גורמת להורים למתבגרים לקחת את השקר באופן אישי ואז הם מרגישים נבגדים, מרומים, ובעיקר חוששים. הם אולי חושבים שאם זה מה שגילו, מה עוד הילד מסתיר שהם עוד לא יודעים…

 

אם נהיה כנים עם עצמינו, נודה שלא אחת ילדינו שומעים אותנו משקרים: ״תגיד לסבתא שהאוכל טעים כדי לא להעליב אותה״, ״תגיד שאני חולה ולא יכולה לענות לטלפון״ ועוד ועוד…עם זאת, אנחנו רוצים לגדל ולחנך ילד מוסרי, שיודע מה המחיר שישלם אם יבחר בשקרים כדרך חיים, ולכן עלינו להתייחס להתנהגות זאת ולא להעלים עין.

 

 

כיצד מומלץ להגיב כשהמתבגרים שלנו נתפסים משקרים?

 

 

  • ערוץ תקשורת פתוח – מגיל קטן אנו מחנכים את ילדינו לספר לנו הכל ומעבירים את המסר שאנו נהיה שם בשבילם, אך כשהם מתבגרים ומשתפים אותנו בטעויות שעשו אנחנו, לרוב, נלחצים, כועסים ובסופו של דבר מענישים. תגובה כזו מצד ההורה תגרום לילד להיסגר ולא תעודד אותו לשתף את ההורה כשיקלע לבעיה נוספת בעתיד. הילד צריך להרגיש בטוח שהוא יכול להישען על ההורה כשיקלע לכל בעיה שהיא. כל הורה היה מעדיף שביתו תספר לו אם בטעות נכנסה להריון, או אם בנו רכב נהג בלי רישיון ברכב של חבר שלו, ועם כל הרגשות הקשים שהמידע הזה מעורר בנו, נרצה לסייע להם.
  • להימנע מהטפות מוסר – המתבגר שמשקר מבין בדיוק מה עשה ומדוע העדיף לשקר, אין צורך להטיף לו על כך שאסור לשקר. הוא יודע. מעבר לכך, רוב התקשורת עם בני נוער היא קצרה ותמציתית. הם יקשיבו, או שלא, לכמה דקות בודדות של שיחה, לכן מומלץ להיות יעילים, להביע את האכזבה שלכם מהמעשה אך להודות להם ששיתפו אתכם ולציין שאתם סומכים עליהם שבעתיד יעשה בחירות נכונות יותר. הכי חשוב לציין שאתם לא אוהבים את התנהגותם, אך תמיד תאהבו אותם!
  • שיקוף ותוצאות – יש לשקף למתבגר כיצד אתם מרגישים עם העובדה ששיקר לכם, כמה הוא פוגע באנשים בסביבתו ולהסביר שאם ימשיך כך התוצאה תהיה שאתם, וכל אדם שקשור בסיטואציה, לא יוכלו להאמין ולסמוך עליו מה שיגרום לכם לתת לו פחות חופש, ולהטיל ספק בכל אשר יאמר, וכי הוא יצטרך לעבוד קשה יותר כדי להשיג את אמונתכם.
  • השקר וסיבותיו – השתדלו להימנע מלשפוט ונסו לבדוק עם המתבגר מדוע שיקר ולבדוק האם היו דרכים אחרות לפתור את הבעיה מבלי לשקר. בדקו עם עצמכם, האם משהו ביחסים ובהתנהלות שלכם מול ילדכם אינו מאפשר לו לומר את האמת, לדוגמא: הורה נוקשה, הורה ששם הרבה גבולות, שפחות מקבל התנהגות שונה ובכך מאלץ את הילד לשקר כדי לעשות בכל זאת את רצונו.

 

לסיכום, רוב ההורים משתדלים לחנך את ילדיהם להיות אנשים ישרים ומוסריים. מצד אחד, שקר הוא דרך לפתור מצבים שהאדם חש אי נוחות בהם, מצד שני, היא דרך לא לגיטימית ולא מוסרית. כשמתבגר משקר, התנהגותו משקפת (בחלקה) את היחסים בינו לבין סביבת המבוגרים, והפחתת התנהגות זו תתאפשר רק אם יהיה למתבגר מקום בטוח ותקשורת טובה עם הוריו.

 

פוסטים דומים

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.