הילד שלי משקר?! מדוע ילדים משקרים?

במהלך הדרכת ההורים, אמא לילדה בת 7 מספרת לי בדמעות: ״התקשרה אליי המורה של ביתי וסיפרה כי היא לא נסעה לטיול היום ושהורידו אותה מהאוטובוס מכוון שלא היתה מוכנה לחגור את חגורת הבטיחות. בכל זמן הטיול הילדה נשארה ולמדה בכיתה אחרת״. כשהילדה חזרה הביתה, האם שאלה: ״איך היה היום?״ והילדה ענתה: ״היה כייף בטיול״. מופתעת שאלה האם: ״היית היום בטיול?״ והיא ענתה: ״כן והיה ממש כייף״. עוד מספרת לי האם: ״במשך 20 דקות אני שואלת ומתחקרת מכל כיוון, והילדה בשלה לא מתביישת ומשקרת לי במצח נחושה״.

זה קורה לכולנו, השלב בו הילד עומד מולנו ומשקר בלי למצמץ. שקר נתפס בעינינו כלא מוסרי, וזה טבעי לחוש נבגדים ומאוכזבים אך לפני שאנו מסיקים כי כשלנו בתפקידנו כהורים חשוב שנדע שזה נורמלי, וכן חשוב להבין מהן הסיבות לכך שילדים צעירים משקרים.

ילדים לומדים מצפייה בהתנהגות שלנו ההורים, והילדים לעיתים רואים אותנו משקרים: ״תגיד שאני לא מרגישה טוב״ כשחברה מתקשרת ואנחנו לא רוצות לשוחח איתה. אומרים לחברים שאנחנו לא יכולים להגיע בערב שישי וממציאים תירוץ שלא היה.. מתלהבים מארוחה של החמות ואחר כך מדברים על זה שהאוכל שלה הולך ומאבד מטעמו…

מצד אחד, אנו מעבירים לילדים מסר שאסור לשקר, מצד שני, הם שומעים אותנו משקרים לא אחת. זהו מסר סותר וייקח זמן עד שהילדים יבינו את משמעות ה”טקט” או “השקר הלבן”.

מהן הסיבות לכך שילדים צעירים משקרים?

  • בכדי להימנע מעונש – הילד מודע לכך שעשה משהוא שלא היה אמור לעשות, או עבר על חוק הבית או החברה. אם אין לילד דרך אחרת להתמודד עם הבעיה, הוא יבחר לשקר בכדי לא להסתבך, להימנע מכך שיכעסו עליו או החשש שיקבל עונש. מספרת לי חברה לילד בן 4, שביקשה מבנה מספר פעמים לא לשחק בכדור בבית. אחרי כמה דקות היא שומעת קול של משהו שנשבר בחדר הילדים, רצה לחדר בבהלה ושואלת את הבן שלה: ״מה קרה? מי שבר את התמונה?״ והוא מסתכל מסביבו ועונה: ״זה לא אני, זה ספיידרמן״ ומצביע על ספיידרמן בתמונה.
  • לקבל תשומת לב – ילדים לעיתים משקרים על מנת לקבל תשומת לב מהסביבה, שאלות, התעסקות בנושא. זה יכול להתבטא בשני אופנים: האחד, כאשר הילד ממציא סיפור על מנת שיתעסקו בו, ישאלו אותו שאלות ואולי אפילו ירחמו עליו: ממציא את הסיבה לכך שלא היה בבית הספר יום לפני. השני, כאשר הילד משקר והמבוגרים בסביבה מגלים כי שיקר ובעקבות כך הם מנהלים איתו שיחות, כועסים עליו וכך מתעסקים בו רבות.
  • בכדי להאדיר את מעמדו החברתי (״הגזמה״) – לעיתים במצבים חברתיים, ילדים ישקרו או יגזימו ויאדירו את עצמם או את הנוגעים בדבר, על מנת להראות טוב יותר, מרשים יותר, בעיני חבריהם. אם זה בגיל צעיר יגידו שאבא שלהם הכי גבוה, חזק, או שוטר. ובגיל מבוגר יותר יספרו כי הצליחו להבקיע 20 גולים במשחק כדורגל וכו׳.

בדרך כלל שקרים של ילדים אינם מהווים בעיה מוסרית, לכן חשוב לא לקחת אותם באופן אישי. הם לא עושים את זה נגדנו אלא בעדם, משמע, ילדים אינם משקרים כדי לפגוע בהוריהם או באחרים, אלא כי הם רוצים להגן על עצמם מפני תוצאות של משהו לא נעים או שיש להם חוסר במיומנות לפתור את מצבם.

כיצד מומלץ להגיב כשהילד משקר?

מתפקידנו ההורים לעשות הבחנה בין סוגי השקרים ולוודא שהשקר אינו קשור להתנהגות מסוכנת או לא חוקית. לא על כל שקר צריך להגיב, אתם תחליטו על מה חשוב באמת להגיב וקחו בחשבון את השלב ההתפתחותי של הילד. בגילאי 3-4 שקר הינו שלב התפתחותי נורמלי והילד אינו מבין עדיין את המשמעות השלילית של השקר. בגיל 4-5 ילדים מתקשים להפריד בין דמיון למציאות ובדרך כלל השקר יבוא לידי ביטוי בסיפור שהמציא, בגילאי 6 ילדים מבינים מה המשמעות של שקר, ובאופן פרדוקסלי זהו הישג התפתחותי קוגנטיבי וחברתי חשוב, ההבנה שהמחשבה שלו שונה מהאחר ושהוא יכול לגרום לאחר להאמין במשהו כשהדבר עצמו אינו נכון (נקרא: ״תיאוריית המיינד״ Theory of Mind), בעוד שבגיל 7-12 הילד מבין את משמעות השקר ואת העדר המוסר בשימוש בשקר.

כאשר תופסים את הילד משקר:

  • עדיף לא להגיב במקום. קחו זמן להירגע, לדבר עם בן/בת זוג או חבר/ה ולחשוב כיצד אתם פועלים. רוב הסיכויים שאם תגיבו מיד תהיו נסערים ופחות אפקטיביים.

  • הימנעו מלהטיף ולתת הרצאות – הילד, לרוב בסיטואציה זו, יתנתק ויפסיק להקשיב, לכן מומלץ לדבר בצורה רגועה ותמציתית: ״אם תמשיך לשקר בנושא…התוצאות יהיו…״.

תקשורת בין ההורה לילד

  • יש לבדוק מדוע הילד בחר באסטרטגיה של שקר ולא הרגיש בנוח לספר להורים את אשר על ליבו. כמו-כן אם תגיבו בכעס וצעקות, רוב הסיכויים שתגרמו לילד להיסגר ולא לרצות לשתף במה שהתרחש כעת וגם במקרים בעתיד. אתם רוצים לאפשר לילד דלת פתוחה ותקשורת טובה לשתף במה שמפריע לו ובכך למנוע שימוש באסטרטגיה של שקרים בעתיד.
  • ללמד את הילד, על ידי נקיטת פעולות, שאם הוא ימשיך לשקר אתם תאלצו לא להאמין לו.
  • ציפיות מוגזמות של ההורה גורמות לילד לשקר מכוון שהוא מבין שאינו יכול לעמוד בציפיות הללו וחושש לאכזב את ההורה.
  • ככל שנוריד את הלחץ מהילד וניתן לו יותר אחריות על חייו ומטלותיו, כך ירגיש פחות צורך להסתיר
  • לא לטמון לילד פח – אם אתם יודעים שהילד עשה דבר מה שאסרתם עליו, כאשר אתם משוחחים עימו אל תטמנו לו פח ותשאלו אותו שאלות שיתנו לו תחושה שאתם לא יודעים ויגרמו לו לחשוב שהוא יכול לשקר. אם אתם יודעים שהוא עשה דבר מה אסור, פשוט תאמרו לו באופן ישיר.
  • אם הילד נתפס משקר בבית הספר וצוות בית הספר טיפל בכך, אל תתנו לילד עונש נוסף בבית. מומלץ רק לקיים שיחה מאוד ברורה בה אתם מציינים כי הילד נתפס משקר בבית הספר ושההתנהגות הזו לא מקובלת ובפעם הבאה שזה יקרה יהיו לכך תוצאות חמורות יותר.
  • זיכרו שאתם המודל – אם אתם משקרים גם הילדים ישקרו.
  • עודדו את הילד על כך שאמר את האמת ולציין מה השימוש בדברי אמת גורם לכם להרגיש. ״כל הכבוד שאמרת לי את האמת, זה גורם לי לבטוח בך״.

לסיכום, זיכרו כי הילדים לא משקרים לנצח, ברוב המקרים יש לילד סיבה ״טובה״ (מבחינתו) לשקר, גם אם הסיבה נראית לנו שגויה או לא מוצדקת.

אם לא תיקחו את השקרים באופן אישי ותזכרו שהילד פשוט פותר בעיה בצורה לא יעילה, תוכלו בהדרגה ללמד אותו כיצד לפתור בעיות בצורה ישירה.

פוסטים דומים

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.