למה הילד שלי משקר??? – על ילדים צעירים עם הפרעת קשב וריכוז ושקרים

היא התקשרה אליי מוקדם בבוקר בעודה מתייפחת מבכי וסיפרה: ״הוא כל הזמן משקר לי, הוא משקר למורים בבית הספר, משקר לכולם!!! אומר שהכין שיעורי בית למרות שלא הכין, אומר שהכניס ציוד לתיק למרות שלא עשה זאת. יעל, אני לא מאמינה שזה הילד שגידלתי.״

הקשבתי לה, אפשרתי לה לפרוק את כל העצב, התסכול והכאב על זה שיש לה ילד עם הפרעת קשב וריכוז, ועל העובדה שהוא לעיתים מדגים התנהגויות שלא קל לה להכיל.

לאחר שגוללה את אשר על לבה השבתי לה: “אני יודעת שמנקודת מבטך כשהבן שלך לא אומר את האמת – אבל הוא לא משקר!״ 

לפני שנבין מדוע ילדים עם הפרעת קשב וריכוז משקרים, אני רוצה להסביר מהו שקר ומדוע ילדים עם התפתחות תקינה משקרים.

מהו שקר ומדוע ילדים משקרים?

בגילאי 3-4 שקר מהווה שלב התפתחותי נורמטיבי בקרב ילדים עם התפתחות תקינה. בגיל זה הילד אינו מבין עדיין את המשמעות השלילית של שקר.

בגילאי 4-5 ילדים מתקשים להפריד בין דמיון לבין מציאות ובדרך כלל השקר יבוא לידי ביטוי בסיפור כלשהו שהומצא. 

בגיל 6 ילדים כבר מבינים את המשמעות של שקר ובאופן פרדוקסלי זהו הישג התפתחותי קוגניטיבי וחברתי חשוב. מדובר בהבנה שהמחשבה של הילד שונה משל האחר, ושהוא יכול לגרום לאחר להאמין במידע שהוא לא נכון. זה נקרא: ״תיאוריית המיינד״ Theory of mind.

בגילאי 7-12 הילד מבין לחלוטין את משמעות השקר ומכיר בכך שהשימוש בו אינו מוסרי.

ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז ושקרים

ילדים עם התפתחות תקינה לרוב ישקרו מתוך חשש מהתוצאה שתגיע אם הם יספרו את האמת. לרוב, ישנו קשר בין הורות נוקשה, שלא מאפשרת לדבר על הכל, לשקרים.

במקרה של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, הסיבות הן אחרות ולכן ההורים לא צריכים להרגיש אשמה או לחוות תחושת כישלון. 

חלק מהגדרת הלקות של הפרעת הקשב, היא העובדה שילדים אלה הם אימפולסיביים, כלומר, פועלים לפני שחושבים על התוצאה שהתנהגותם תגרור. לכן, לא אחת נראה את הילד לוקח צעצוע מחבר וכשנשאל אותו אם לקחת בלי רשות (רמיזה לגניבה…), הוא ישיב בשלילה, מפני שמבחינתו הוא רצה את הצעצוע ולכן נטל אותו, ואם לקח הרי זה שלו.

דוגמה נוספת לתגובה אימפולסיבית ללא חשיבה מוקדמת וחוסר קשב ותשומת לב באתו הרגע, היא למשל במצבים בהם אנו שואלים את הילד שאלה, כמו: “צחצחת שיניים”? “הכנת שיעורי בית”? והתשובה המתקבלת היא “כן”, למרות שבפועל הילד לא באמת עשה זאת. הילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז עונים לעיתים קרובות “בשליפה מהמותן”, מבלי לחשוב או להקשיב. לפעמים זה קורה משום שהם עסוקים בפעילות אחרת ועונים מבלי לשים לב כלל לשיח המתקיים ‘מעל ראשם’.

מה ניתן לעשות בכדי למנוע מילדים עם הפרעת קשב לא לומר את האמת שלא במתכוון?

1. לא לטמון מלכודת: הימנעו מלשאול שאלות שאתם יודעים את התשובות עליהן בכדי למנוע מהילד לומר תשובה שתיחשב כשקר. לדוגמה: אם אתם יודעים שהילד לא צחצח שיניים, למרות שביקשתם והתרעתם כבר מספר פעמים, אל תשאלו אותו: ״צחצחת שיניים?״ – אלא ציינו בפניו עובדה: ״בוא נלך יחד לצחצח שיניים ואני אעזור לך”, או: “גש בבקשה לצחצח שיניים״. 

2. במקום לכעוס – ללמד: כאשר ילדכם עונה תשובה אשר אינה תואמת את שהתרחש, במקום לכעוס ולהיעלב על כך שגידלתם לכאורה ילד שקרן, שבו איתו, שחזרו יחד איתו מה שקרה, וודאו שהוא אכן מבין את מה שקרה (לעיתים תגלו שהפרשנות שלנו את הסיטואציה היתה שונה לגמרי ממה שהיה בפועל), והסבירו לו כיצד צריך לפעול בפעם הבאה, ומהן ההשלכות אם הוא נמצא לא דובר אמת.

3. הפנימו שלמידה מצריכה זמן: עבור ילדים עם הפרעת קשב נדרשות חזרות רבות, שיחות, למידה בלייב תוך כדי הסיטואציות. תהיינה טעויות, תתרחשנה “נפילות” בדרך, אולם אם תתמידו ותחזרו על הלמידה בסופו של דבר המסר יועבר ויוטמע אצל הילד. 

לסיכום, הורים יקרים, כשהילד שלכם לא דובר אמת, אל תפרשו זאת כשקר, אל תתייסרו ותחשבו חלילה שגידלתם ילד שקרן. הבינו כי ההתנהגות שלו נובעת מעצם לקותו כילד עם הפרעת קשב וריכוז שלעיתים נוהג באימפולסיביות, לא חושב על התוצאות, לא מפנה קשב ותשומת לב, לפעמים לא מבין את הסיטואציה או מפרש אותה לא נכון. במקום לכעוס או להיעלב, קודם כל סלחו לו (ולעצמכם) והתמקדו בעיקר: למידת עומק וחזרות רבות שיובילו בסופו של דבר להפנמה.