איך נמקסם את השתתפותם של ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז בחוג שבחרו? 

האם הילד/ה שלכם מתקשה להתמיד בחוג שבחר/ה, מתחיל/ה מפגש או שניים ולא רוצה להמשיך?

האם הילד/ה נמנע/ת מללכת לחוגים, מוצא/ת כל פעם תירוץ אחר למה לא, ומגלה העדפה ברורה לשחק בבית במחשב?

האם הילד/ה בחר/ה חוג, מתחיל/ה אותו בהתלהבות, אך כאשר חווה תסכול מתקשה להתאפק וכועס/ת, לחלופין לא קשוב/ה למדריך, עד כדי כך שבסופו של דבר הצוות מעדיף להוציא אותו/ה מהחוג?

הסוגייה של חוגים ופעילויות פנאי בקרב ילדים וילדות עם הפרעת קשב וריכוז חוזרת על עצמה בהדרכות ההורים שאני מקיימת. הורים רבים חווים תסכול בהקשר הזה מסיבות שונות, ומתלבטים לגבי אופן הפעולה הרצוי. להלן מספר דוגמאות לדילמות שהעלו הורים בהדרכות שלי:

* “היא ביקשה להירשם לחוג, שילמנו ולאחר שני מפגשים היא מסרבת להמשיך. האם להתעקש או לוותר”?

* “הוא לא מעוניין לצאת מהבית ולהירשם לאף חוג, מעדיף לשחק במחשב כל אחה״צ. האם להתעקש שילך לחוג אחד לפחות, ואם כן, לאיזה חוג?”

* “הוא הולך לחוג אך מתקשה לעקוב אחר ההוראות, לא מקשיב למדריך או מתפרץ ומתעצבן כשהדברים לא נעשים כפי שהוא היה רוצה. הצוות כבר פנה אלינו בחשש שייתכן שייאלצו להוציא אותו מהחוג, מה עושים”?

* “הוא סופר אנרגטי. אנחנו מאמינים שריבוי פעילויות וחוגים אחר הצהרים ירגיעו אותו, האם זה הדבר נכון”?

בחירת החוגים, ואופן ההתנהלות ביחס לנושא הפנאי, תלויים מאד בילד או הילדה שלכם והאתגרים עימם הם מתמודדים כילדים עם הפרעת קשב וריכוז. אולם, חשוב לקחת בחשבון מספר נקודות, שתסייענה לכם בקבלת החלטה האם להירשם לחוג כלשהו, האם להתעקש או לוותר.

1. בחירת חוג כחלק מערך חינוכי – כהורים עליכם לחשוב איזה ערך חשוב לכם להעביר לילד שלכם בבחירת החוג הספציפי שעומד על הפרק. האם אתם חושבים ומאמינים שהילד שלכם צריך לנגן על כלי נגינה אחד לפחות? האם חשוב לכם שהילד שלכם יבצע פעילות ספורטיבית פעם בשבוע לפחות? האם אתם רוצים שהילד ילך לחוג שמפתח מיומנות ספציפית שהוא טוב בה כאומנות, או מדעים?

אם התשובה חיובית, ראו את הפעילות הזו כחובה והתעקשו שהילד יתמיד בה גם אם קשה לו. עם זאת, כאשר אתם נתקלים בסירוב או קושי בתחום מסויים, ניתן לגוון במסגרת אותו, לדוגמא: בתחום הספורט, אם ניסיתם כדורגל והדבר לא צלח, שקלו לעבור לכדורסל/טניס/התעמלות קרקע/שחייה. בדקו האם מתאים לילד שלכם פעילות יחידנית או קבוצתית, חווייתית או תחרותית וכדומה.

2. תרגול התמדה – אם בנכם או בתכם מתקשים להתמיד בתחומים שונים בחיים, ולא רק בתחום החוגים ופעילויות הפנאי, ייתכן שתחליטו להתעקש שיתמידו בפעילות מסוימת לשם הלמידה ותרגול מיומנות ההתמדה.

3. נקודות יציאה ידועות מראש – השתדלו להירשם לחוג על בסיס סמסטריאלי, כך יש לילד אפשרות יציאה מוגדרת מראש, והם עשויים לסיים את הסמסטר בתחושה שסיימו תהליך. כך גם לא תתחייבו לתקופה ארוכה ותמצאו עצמכם נקלעים לקונפליקט אינסופי או מוותרים ומשלמים על פעילות שהילד אינו מגיע אליה.

4. הימנעו מריבוי חוגים ופעילויות – מומלץ לא לרשום את הילד למספר רב של חוגים בו זמנית. אפילו אם הילד מבקש, או שאתם מאמינים שבגלל שיש לכם ילד מלא באנרגיה וכדאי שיוציא אותה בפעילויות בחוץ, יש חשיבות ללמד את הילד להיות בבית, לחוות גם מנוחה ולתרגל את המיומנות של העסקה עצמית. כמו כן, יש לזכור שריבוי פעילויות משמע ריבוי דרישות וצורך בגמישות והשתנות מחוג אחד לאחר. עומס כזה על הילד יכול ליצור עייפות ותסכול.

5. דעו את הצוות ותקשרו עימו – אם ילדכם מתקשה לעקוב אחר ההוראות בחוג, או שהינו בעל סף תסכול נמוך, וודאו לפני שאתם רושמים אותו לחוג כי המדריכים בעלי ידע, סבלנות ויכולת לסייע לילד שלכם על האתגרים השונים עימם הוא מתמודד. שאלו אם יש להם ניסיון עם ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב, ספרו להם מה יסייע לילדכם לפעול בצורה מיטבית בפעילות עצמה, למשל: כשניתנות ההוראות ניתן לסייע לילד בכך שהמדריך יבוא ליד הילד ויוודא שהקשיב ע”י מגע בכתף, קיום קשר עין, או חזרה על ההוראה.

6. אם מחפשים מוצאים – אם הילד שלכם מתנגד ללכת לחוג, לא מצא את תחום העניין שמושך אותו, אל תוותרו! תמשיכו לחפש את התחום הזה שיעורר בו ניצוץ בעיניים, שילהיב ויעניין אותו ויגרום לו להכיר צדדים חדשים בעצמו ותחומי עניין מגוונים בהווה ובעתיד.

לסיכום, חוגים ופעילות פנאי יכולים להיות מהנים עד מאד, מעשירים ומפתחים, כל זאת בתנאי שהם נעשים במינון הנכון ומותאמים לצרכי הילד/ה.